"אילו הייתי יודע כמה קשה להיות נשוי לא הייתי מתחתן". אמירה כל כך ישרה של בעל טרי שהתחיל לחוות את הקשר הזוגי, ומרגיש את הקושי ביצירת הקשר.
הוא למד בישיבה על הקדושה שיש בבניית הבית משותף שהרי "זכו שכינה ביניהם". הוא גם למד על השלימות שיש לאיש ולאשה כשהם ביחד, "כך אמר לי הר"מ".
לאחר שנתים נישואין הוא מתבטא במילים קשות עם צער עמוק: "שקרו לי, זה ממש לא כך!"
היא – למדה באולפנא. שומעת את הדברים של הבעל ועיניה הדומעות אומרות הכל.
"לכן החלטנו לגשת לייעוץ".
לעיתים יש לזוג את האומץ להגיע לייעוץ בתקופה הראשונה שהם מגלים קושי, לפעמים זה נדחה לשנה הרביעית והחמישית. לעיתים המפגש עם היועץ לאחר 10 שנים ולמעלה מזה, אז הקשיים גדולים יותר והריחוק בין בני הזוג עמוק יותר.
אחת הידיעות החשובות שיש לדעת, שיש צורך בעבודה מתמדת כדי לבנות חיי זוגיות הגורמים לאהבה. לא מספרים לנו שחיי הנישואין הם התמודדות בלתי פוסקת של קשיים ובעיות הצצות בכל יום ללא הפסקה.
יש החושבים שנישואין טובים הם הנישואין ללא בעיות, בדרך כלל במצב כזה נגמרו הנישואין.
ההבדל המשמעותי בין בני זוג שטוב להם בזוגיות שלהם, לבין בני זוג שלא טוב להם – מי שרואה את הקשיים כדבר נורמאלי ואפילו מאתגר, יודע להעצים את עצמו ואת הזוגיות שלו, מי שרואה את הקשיים כסימן רע לבחירת בן הזוג שלו, יראה בחיי הזוגיות שלו, מציאות שמקשה על החיים וההתפתחות שלו.
